רפורמה מינהלית-משפטית

רפורמה מינהלית-משפטית

התפרקות ברית המועצות (Soviet Union) בתחילת שנות ה-90 הייתה לה כתוצאה אובייקטיבית הופעתן של מדינות חדשות על המפה המדינית של העולם. הטלטלות החברתיות שגרמו לקריסה כלכלית הובילו לשקיעה תרבותית, מוסרית ואתית, וגם להידרדרות של המשפט.

היעדר הבחנה ברורה בין יחסים ציבוריים לפרטיים והשאלה בלתי מושכלת של נורמות משפטיות למערכת חברתית פוסט-סובייטית לא מושלמת הביאו להיעדר פרשנות אחידה של הנורמות המשפטיות. את אי-השלמות של הנורמות המשפטיות ניצלו קודם כול אותן שכבות בחברה שבהן היו מרוכזים מנופי השלטון. בנסיבות אלה השחיתות, "המשפט הטלפוני" ו"פשיעת צווארון לבן" הפכו למכשול לכל השינויים החברתיים, ובהתאם לכך לגורמים המאיינים את כל השינויים החדשניים המתרחשים במדינות המרחב הפוסט-סובייטי.

היסודות האידאולוגיים של שיטת המשפט הסובייטית לא עמדו במבחן הזמן. הגישה ההיררכית לבניית המשפט המינהלי כענף משפט המקיף את כל תחומי החיים החברתיים התבררה כשגויה. התדרדרות המשפט לניהול נוקשה של החברה באמצעות הוראות שלטוניות ועונשים מינהליים הביאה לקריסה מוחלטת ולשקיעה של המדינה.

האחריות המינהלית של אזרחים מן השורה על מעשים קלי ערך, על רקע זלזול מוחלט בהוראות החוק מצד נציגי השלטון ורשויות השלטון המקומי, גרמה לניהיליזם משפטי ולהידרדרות של החברה. כיום "דרכים חדשות" להחיות את הנורמות והגישות לסדר המשפטי בתחום המינהל הציבורי מובילות להעמקה נוספת של תופעות המשבר בחברה.

אחד מכיווני מדיניות החוץ שאוקראינה הגדירה הוא הצטרפות למבנים אירופיים במטרה ליצור מדינה אירופית מפותחת מאוד, משפטית ומתורבתת, עם רמת חיים, תרבות ודמוקרטיה גבוהות. למדינה ולאזרח יש זה כלפי זה גם זכויות וגם חובות. יסוד ההתפתחות הדמוקרטית הוא אחריות הפרט כלפי החברה ואחריות המדינה כלפי האזרחים. הרמוניזציה של החקיקה היא הצעד הראשון לחברה אזרחית.

כיום על המשפטנים לפתח מודלים חדשניים כאלה, המאפשרים לחברה להעלות את יעילות פעילותה ולפתור את המשימות האבולוציוניות העומדות בפניה. המשפט הוא היישום המעשי של מודלים תפיסתיים שנוצרו כדי לשפר הן את חייו של האדם הבודד והן את התפתחות הציוויליזציה המודרנית בכללותה. מודל ארגון פעילותן של רשויות השלטון הציבורי צריך להתבסס על לימוד היסודות התיאורטיים של ההתפתחות החברתית, על איתור הטעויות האופייניות למדינות הפוסט-סובייטיות, וכן על ניתוח הישגיהן של המדינות המובילות בעולם.

מאפיין נוסף של המשפט האוקראיני היה, ולצערנו נשאר, עיוות מהותי של תפקידו. ליתר דיוק, שני היבטים של ייעודו החברתי של המשפט המינהלי קיבלו מעמד מוחלט: ראשית, כאמצעי להשפעה ניהולית של המדינה על תהליכים חברתיים, כלומר כמשפט של "ניהול", וכן כמשפט של "כפייה", שהבטיח שימוש של המדינה באמצעי כפייה מינהלית שונים ביחסיה עם האזרחים.

למרבה הצער, עד היום רבים תופסים את המשפט המינהלי רק בהיבטים האמורים. ברור שתפיסה כזו משמרת את האידיאולוגיה של "שליטת המדינה" באדם, המאפיינת חברה טוטליטרית, שבה האדם תופס רק את מקומו של אובייקט מנוהל, שאליו מכוונים ההשפעה השלטונית-הצווית והכפייה המינהלית מצד גופי המדינה.

האירועים של השנים והחודשים האחרונים מוכיחים שכיום חשוב ביותר לקיים רפורמה משפטית שתקרב את המערכת המשפטית של אוקראינה למשפט של מדינות אירופה. לכן עלינו להבין שהתפקיד העיקרי של המשפט המינהלי המודרני (המשפט הניהולי, המשפט הממלכתי) צריך לבוא לידי ביטוי כתפקיד מסדיר ביחסי משפט ציבורי וכתפקיד מגן ביחסי משפט פרטי.

לכן, כיום נמשכת בנייתה של אוקראינה כמדינת חוק דמוקרטית, שבה ריבונות העם היא הערך החברתי העליון. לשם כך נדרש עדכון של הבסיס המשפטי המסדיר את היחסים בין המדינה לפרט, ולכן "הגישה הממוקדת באדם" היא הבסיס לשינויים בחקיקה.

פרטים נוספים